שימוש במכשיר עזר חדרית עורית/אטריום שמאלי למערכת מעקף עורק הירך עבור הלם קרדיוגני
Summary
המאמר הבא מתאר את הליך שלב למיקום של מכשיר (למשל, טנדמהארט) בהלם קרדיוגני (CS) שהוא מכשיר עזר לחדר שמאלי עורי (pLVAD) ופרוזדור שמאלי למערכת מעקף עורק הירך (LAFAB) העוקפת ותומכת בחדר השמאלי (LV) ב- CS.
Abstract
מערכת האיזוזים השמאלית לעורק הירך (LAFAB) היא מכשיר תמיכה מכני במחזור הדם (MCS) המשמש בהלם קרדיוגני (CS) העוקף את החדר השמאלי על ידי ניקוז דם מהאטריום השמאלי (LA) והחזרתו למחזור העורקי המערכתי דרך עורק הירך. זה יכול לספק זרימות הנעות בין 2.5-5 ליטר / דקה בהתאם לגודל הצינורית. כאן, אנו דנים במנגנון הפעולה של LAFAB, נתונים קליניים זמינים, אינדיקציות לשימוש בו בהלם קרדיוגני, צעדי השתלה, טיפול פוסט פרוצדורלי וסיבוכים הקשורים לשימוש במכשיר זה ובניהול שלהם.
אנו מספקים גם וידאו קצר של הרכיב הפרוצדורלי של טיפול במכשיר, כולל הכנת מיקום מראש, מיקום עורי של המכשיר באמצעות ניקוב טרנסספטלי תחת הדרכה אקוקרדיוגרפית וניהול לאחר הניתוח של פרמטרי המכשיר.
Introduction
הלם קרדיוגני (CS) הוא מצב של תת-לחץ דם של רקמות עם או בלי תת לחץ דם במקביל, שבו הלב אינו מסוגל לספק מספיק דם וחמצן כדי לענות על דרישות הגוף, וכתוצאה מכך אי ספיקת איברים. הוא מסווג לשלבים א’ עד ה’ על ידי האגודה לאנגיוגרפיה והתערבויות לב וכלי דם (SCAI): שלב A – חולים בסיכון למדעי העיתות; שלב B – חולים בשלב תחילת של CS עם תת לחץ דם או טכיקרדיה ללא hypoperfusion; שלב C – CS קלאסי עם פנוטיפ קר ורטוב הדורש inotropes / vasopressors או תמיכה מכנית כדי לשמור על זלוף; שלב D – הידרדרות בתמיכה הרפואית או המכנית הנוכחית הדורשת הסלמה למכשירים מתקדמים יותר; ושלב E – כולל חולים עם התמוטטות במחזור הדם והפרעות קצב עקשן אשר חווים באופן פעיל דום לב עם החייאה לבבית מתמשכת1. הגורמים הנפוצים ביותר למדעת המחשבים הם MI (AMI) חריף המייצג 81% מהמקרים בניתוח שדווח לאחרונה2, ואי ספיקת לב חריפה (ADHF). CS מאופיין קלאסית על ידי גודש זלוף לקוי, המתבטא בלחצי מילוי גבוהים (לחץ טריז נימי ריאתי [PCWP], לחץ קצה-דיאסטולי בחדר השמאלי [LVEDP], לחץ ורידי מרכזי [CVP], ולחץ קצה-דיאסטולי בחדר הימני [RVEDP]), ירידה בתפוקת הלב (CO), מדד הלב (CI), תפוקת כוח הלב (CPO) ותקלה באיבר הקצה3 . בעבר, הטיפולים הזמינים היחידים עבור AMI מסובך על ידי CS היו revascularization מוקדם וניהול רפואי עם inotropes ו /או vasopressors4. לאחרונה, עם הופעתם של מכשירי תמיכה מכניים במחזור הדם (MCS) וההכרה כי הסלמה של vasopressors קשורה לתמותה מוגברת, חל שינוי פרדיגמה בטיפול הן של AMI ו- ADHF הקשורים CS5,6.
בעידן הנוכחי של התקני סיוע חדרית מלתועים (pVAD), ישנן מספר פלטפורמות / תצורות התקן MCS זמינות, המספקות תמיכה במחזור הדם ובחיקונים חד-חדריים עם ובלי יכולת חמצון7. למרות עלייה מתמדת בשימוש ב-pVADs לטיפול הן ב-AMI והן ב-ADHF CS, שיעורי התמותה נותרו ברובם ללא שינוי5. עם ראיות המתעוררות ליתרונות קליניים אפשריים לפריקה מוקדמת של החדר השמאלי (LV) ב- AMI8 ושימוש מוקדם ב- MCS ב- AMI CS9, השימוש ב- MCS ממשיך לגדול.
התקן MCS של מפרזים שמאליים לעורק הירך (LAFAB) עוקף את ה-LV על ידי ניקוז דם מהאטריום השמאלי (LA) והחזרתו למחזור הדם המערכתי דרך עורק הירך (איור 1). הוא נתמך על ידי משאבה צנטריפוגלית חיצונית המציעה זרימה של 2.5-5.0 ליטר לדקה (L/m) (משאבת דור חדש, המיועדת ל- LifeSPARC, המסוגלת לזרימה של עד 8 ליטר/ מ’) בהתאם לגודל הקנולות. ברגע שהדם מופק מלוס אנג’לס דרך הצינורית הוורידית הטרנספטלית, הוא עובר דרך המשאבה הצנטריפוגלית החיצונית אשר מחזירה את הדם לגוף המטופל דרך הצינורית העורקית המונחת בעורק הירך.
איור 1: הגדרת LAFAB. התמונה באדיבות TandemLife, חברת בת בבעלות מלאה של LivaNova US Inc. אנא לחץ כאן כדי להציג גרסה גדולה יותר של דמות זו.
Protocol
Representative Results
Discussion
המודינמיקה של מכשיר LAFAB:
הפרופיל המודינמי של התקן LAFAB נבדל מ- pVAD אחרים. על ידי ניקוז דם ישירות מלוס אנג’לס והחזרתו לעורק הירך, המכשיר עוקף את LV לחלוטין. בכך, הוא מפחית נפח ולחץ דיאסטוליים בקצה LV, תורם לגיאומטריה משופרת של LV, ובכך משפיע על ירידה בעבודת השבץ של LV. עם זאת, על ידי…
Divulgazioni
The authors have nothing to disclose.
Acknowledgements
לצוות “טנדם-לב” ב”לייף-ספרק”.
Materials
| For LAFAB (TandemHeart) | |||
| Factory Supplied Equipment for circuit connections. | TandemLife | ||
| ProtekSolo 15 Fr or 17 Fr Arterial Cannula | TandemLife | ||
| ProtekSolo 62 cm or 72 cm Transseptal Cannula | TandemLife | ||
| TandemHeart Controller | TandemLife | For adjusting flows/RPM | |
| TandemHeart Pump | LifeSPARC | Centrifugal pump | |
| For RAPAB (ProtekDuo) | |||
| Factory Supplied Equipment to complete the circuit. | TandemLife | ||
| ProtekDuo 29 Fr or 31 Fr Dual Lumen Cannula | TandemLife | ||
| TandemHeart Controller | TandemLife | For adjusting flows/RPM | |
| TandemHeart Pump | LifeSPARC | Centrifugal pump |
Riferimenti
- Baran, D. A., et al. SCAI clinical expert consensus statement on the classification of cardiogenic shock. Catheterization and Cardiovascular Interventions. 94 (1), 29-37 (2019).
- Harjola, V. -. P., et al. Clinical picture and risk prediction of short-term mortality in cardiogenic shock. European Journal of Heart Failure. 17 (5), 501-509 (2015).
- Furer, A., Wessler, J., Burkhoff, D. Hemodynamics of Cardiogenic Shock. Interventional Cardiology Clinics. 6 (3), 359-371 (2017).
- Hochman, J. S., et al. Cardiogenic shock complicating acute myocardial infarction–etiologies, management and outcome: a report from the SHOCK Trial Registry. SHould we emergently revascularize Occluded Coronaries for cardiogenic shocK. Journal of the American College of Cardiology. 36 (3), 1063-1070 (2000).
- Shah, M., et al. Trends in mechanical circulatory support use and hospital mortality among patients with acute myocardial infarction and non-infarction related cardiogenic shock in the United States. Clinical Research in Cardiology. 107 (4), 287-303 (2018).
- van Diepen, S., et al. Contemporary Management of Cardiogenic Shock: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 136 (16), 232-268 (2017).
- Alkhouli, M., et al. Mechanical Circulatory Support in Patients with Cardiogenic Shock. Current Treatment Options in Cardiovascular Medicine. 22 (2), 4 (2020).
- Basir, M. B., et al. Feasibility of early mechanical circulatory support in acute myocardial infarction complicated by cardiogenic shock: The Detroit cardiogenic shock initiative. Catheterization and Cardiovascular Interventions. 91 (3), 454-461 (2018).
- Basir, M. B., et al. Improved Outcomes Associated with the use of Shock Protocols: Updates from the National Cardiogenic Shock Initiative. Catheterization and Cardiovascular Interventions. 93 (7), 1173-1183 (2019).
- Alkhouli, M., Rihal, C. S., Holmes, D. R. Transseptal Techniques for Emerging Structural Heart Interventions. JACC: Cardiovascular Interventions. 9 (24), 2465-2480 (2016).
- Dennis, C., et al. Clinical use of a cannula for left heart bypass without thoracotomy: experimental protection against fibrillation by left heart bypass. Annals of Surgery. 156 (4), 623-637 (1962).
- Dennis, C., et al. Left atrial cannulation without thoracotomy for total left heart bypass. Acta Chirurgica Scandinavica. 123, 267-279 (1962).
- Fonger, J. D., et al. Enhanced preservation of acutely ischemic myocardium with transseptal left ventricular assist. Annals of Thoracic Surgery. 57 (3), 570-575 (1994).
- Thiele, H., et al. Reversal of cardiogenic shock by percutaneous left atrial-to-femoral arterial bypass assistance. Circulation. 104 (24), 2917-2922 (2001).
- Burkhoff, D., et al. A randomized multicenter clinical study to evaluate the safety and efficacy of the TandemHeart percutaneous ventricular assist device versus conventional therapy with intraaortic balloon pumping for treatment of cardiogenic shock. American Heart Journal. 152 (3), 469 (2006).
- Thiele, H., et al. Randomized comparison of intra-aortic balloon support with a percutaneous left ventricular assist device in patients with revascularized acute myocardial infarction complicated by cardiogenic shock. European Heart Journal. 26 (13), 1276-1283 (2005).
- Gregoric, I. D., et al. TandemHeart as a rescue therapy for patients with critical aortic valve stenosis. Annals of Thoracic Surgery. 88 (6), 1822-1826 (2009).
- Kar, B., et al. The percutaneous ventricular assist device in severe refractory cardiogenic shock. Journal of the American College of Cardiology. 57 (6), 688-696 (2011).
- Patel, C. B., Alexander, K. M., Rogers, J. G. Mechanical Circulatory Support for Advanced Heart Failure. Current Treatment Options in Cardiovascular Medicine. 12 (6), 549-565 (2010).
- Tempelhof, M. W., et al. Clinical experience and patient outcomes associated with the TandemHeart percutaneous transseptal assist device among a heterogeneous patient population. Asaio Journal. 57 (4), 254-261 (2011).
- Gregoric, I. D., et al. The TandemHeart as a bridge to a long-term axial-flow left ventricular assist device (bridge to bridge). Texas Heart Institute Journal. 35 (2), 125-129 (2008).
- Bruckner, B. A., et al. Clinical experience with the TandemHeart percutaneous ventricular assist device as a bridge to cardiac transplantation. Texas Heart Institute Journal. 35 (4), 447-450 (2008).
- Agarwal, R., et al. Successful treatment of acute left ventricular assist device thrombosis and cardiogenic shock with intraventricular thrombolysis and a tandem heart. Asaio Journal. 61 (1), 98-101 (2015).
- Vetrovec, G. W. Hemodynamic Support Devices for Shock and High-Risk PCI: When and Which One. Current Cardiology Reports. 19 (10), 100 (2017).
- Al-Husami, W., et al. Single-center experience with the TandemHeart percutaneous ventricular assist device to support patients undergoing high-risk percutaneous coronary intervention. Journal of Invasive Cardiology. 20 (6), 319-322 (2008).
- Vranckx, P., et al. Clinical introduction of the Tandemheart, a percutaneous left ventricular assist device, for circulatory support during high-risk percutaneous coronary intervention. International Journal of Cardiovascular Interventions. 5 (1), 35-39 (2003).
- Vranckx, P., et al. The TandemHeart, percutaneous transseptal left ventricular assist device: a safeguard in high-risk percutaneous coronary interventions. The six-year Rotterdam experience. Euro Intervention. 4 (3), 331-337 (2008).
- Vranckx, P., et al. Assisted circulation using the TandemHeart during very high-risk PCI of the unprotected left main coronary artery in patients declined for CABG. Catheterization and Cardiovascular Interventions. 74 (2), 302-310 (2009).
- Thomas, J. L., et al. Use of a percutaneous left ventricular assist device for high-risk cardiac interventions and cardiogenic shock. Journal of Invasive Cardiology. 22 (8), 360 (2010).
- Vranckx, P., et al. Assisted circulation using the Tandemhear , percutaneous transseptal left ventricular assist device, during percutaneous aortic valve implantation: the Rotterdam experience. Euro Intervention. 5 (4), 465-469 (2009).
- Pitsis, A. A., et al. Temporary assist device for postcardiotomy cardiac failure. The Annals of Thoracic Surgery. 77 (4), 1431-1433 (2004).
- Singh, G. D., Smith, T. W., Rogers, J. H. Targeted Transseptal Access for MitraClip Percutaneous Mitral Valve Repair. Interventional Cardiology Clinics. 5 (1), 55-69 (2016).
- Subramaniam, A. V., et al. Complications of Temporary Percutaneous Mechanical Circulatory Support for Cardiogenic Shock: An Appraisal of Contemporary Literature. Cardiology and Therapy. 8 (2), 211-228 (2019).
- Morley, D., et al. Hemodynamic effects of partial ventricular support in chronic heart failure: Results of simulation validated with in vivo data. The Journal of Thoracic and Cardiovascular Surgery. 133 (1), 21-28 (2007).
- Naidu, S. S. Novel Percutaneous Cardiac Assist Devices. Circulation. 123 (5), 533-543 (2011).
- Kapur, N. K., et al. Hemodynamic Effects of Left Atrial or Left Ventricular Cannulation for Acute Circulatory Support in a Bovine Model of Left Heart Injury. ASAIO Journal. 61 (3), 301-306 (2015).
- Smith, L., et al. Outcomes of patients with cardiogenic shock treated with TandemHeart percutaneous ventricular assist device: Importance of support indication and definitive therapies as determinants of prognosis. Catheterization and Cardiovascular Interventions. 92 (6), 1173-1181 (2018).
- Ergle, K., Parto, P., Krim, S. R. Percutaneous Ventricular Assist Devices: A Novel Approach in the Management of Patients With Acute Cardiogenic Shock. The Ochsner Journal. 16 (3), 243-249 (2016).
- Sultan, I., Kilic, A., Kilic, A.Short-Term Circulatory and Right Ventricle Support in Cardiogenic Shock: Extracorporeal Membrane Oxygenation, Tandem Heart, CentriMag, and Impella. Heart Failure Clinics. 14 (4), 579-583 (2018).
- Bermudez, C., et al. . Percutaneous right ventricular support: Initial experience from the tandemheart experiences and methods (THEME) registry. , (2018).
- Aggarwal, V., Einhorn, B. N., Cohen, H. A. Current status of percutaneous right ventricular assist devices: First-in-man use of a novel dual lumen cannula. Catheterization and Cardiovascular Interventions. 88 (3), 390-396 (2016).
- Kapur, N. K., et al. Mechanical circulatory support devices for acute right ventricular failure. Circulation. 136 (3), 314-326 (2017).
- Kapur, N. K., et al. Mechanical Circulatory Support for Right Ventricular Failure. JACC: Heart Failure. 1 (2), 127-134 (2013).
- Geller, B. J., Morrow, D. A., Sobieszczyk, P. Percutaneous Right Ventricular Assist Device for Massive Pulmonary Embolism. Circulation: Cardiovascular Interventions. 5 (6), 74-75 (2013).
- Bhama, J., et al. Initial Experience with a Percutaneous Dual Lumen Single Cannula Strategy for Temporary Right Ventricular Assist Device Support Following Durable LVAD Therapy. The Journal of Heart and Lung Transplantation. 35 (4), 323 (2013).
- O’Neill, B., et al. Right ventricular hemodynamic support with the PROTEKDuo Cannula. Initial experience from the tandemheart experiences and methods (THEME) registry category. Miscellaneous. , (2018).
- O’Brien, B., et al. Fluoroscopy-free AF ablation using transesophageal echocardiography and electroanatomical mapping technology. Journal of Interventional Cardiac Electrophysiology. 50 (3), 235-244 (2017).
- O’Brien, B., et al. Transseptal puncture — Review of anatomy, techniques, complications and challenges. International Journal of Cardiology. 233, 12-22 (2017).
