תאוריית שדה הגביש יכולה לשמש כדי למדל קומפלקסים מרובעים ומישוריים-מרובעים של מתכות מעבר באופן מקביל ליישום תאוריה זו בתרכובות אוקטהדרליות. לדוגמה, כדי לבנות מודל יון של הקומפלקס הטטרהדרלי טטרכולורניקלאט, כל ליגנדת כלור מוחלפת במטען נקודתי שלילי, מה שיוצר שדה גביש טטרהדרלי. בשל ההשפעה על שדה זה, אורביטלי dxy, dyz ו-dxz הם בעלי אנרגיה גבוהה יותר מאשר אורביטלי dx²-y² ו-dz².זה מיוחס לאינטראקציה החזקה יותר בין שדה הגביש הטטרהדרלי ואורביטלי dxy, dyz ו-dxz. האורביטלים בעלי האנרגיה הגבוהה יותר מאופיינים בסימטריית t₂ ומכונים סט t₂ בעוד שהאורביטלים בעלי האנרגיות הנמוכות יותר מאופיינים בסימטריית e ומהווים את סט e. בהשוואה לפיצול של אורביטלי d בתרכובות אוקטהדרליות, האנרגיות היחסיות של האורביטלים בתרכובות טטרהדרליות הן הפוכות ואנרגיית הפיצול של שדה הגביש, או Δtet, נמוכה יותר.בתרכובות מישוריות-מרובעות כמו יון טטרציאנוניקלאט כל הליגנדות נמצאות במישור xy. כאן שדה גביש מישורי-מרובע מושג באמצעות החלפת ליגנדות של ציאניד במטענים נקודותיים שליליים. תחת השפעתו של שדה זה, אורביטלי d של יון המתכת מתפצלים לארבע רמות אנרגיה שונות.כאן אורביטל dx²-y² הוא האורביטל בעל האנרגיה הגבוהה יותר והוא מאופיין באונות המצביעות למטעני הליגנדות. אורביטל dxy הוא הבא בתור מבחינת האנרגיה, והאונות שלו נמצאות באותו מישור כמו מטעני הליגנדות. אורביטל dz² הוא בעל אנרגיה נמוכה עוד יותר, המיוחסת לחפיפה קטנה בין אורביטל dz² ושדה הגביש במישור xy.סט האורביטלים בעלי האנרגיה הנמוכה יותר, dxz ו-dyz, מקיים אינטראקציות מינימליות יחסית עם שדה הגביש. אנרגיית הפיצול של שדה הגביש בתרכובות מרובעות-מישוריות, או Δsp, מוגדרת כהפרש האנרגייה בין האורביטל עם האנרגיה הכי גבוהה, dx²-y², והאורביטלים בעלי האנרגיה הכי נמוכה, dyz ו-dxz. בהנחה שאותו יון מתכת ואותן מולקולות ליגנדות נמצאות בכל הקומפלקסים, היחס בין דלתא tet, דלתא sp ודלתא oct הוא 0.44:1.7:1.