JoVE Journal > Medicine
Summary
Abstract
Introduction
Protocol
Resultados
Discussion
Declarações
Acknowledgements
Materials
Referências
Tadução automática
Please note that all translations are automatically generated. Click here for the English version.
Medicina

שימוש במכשירי סיוע חדרית עורית באוטם שריר הלב חריף מסובך על ידי הלם קרדיוגני

Published: June 12, 2021
doi:
10.3791/62110
, , ,
1Division of Cardiology,Loma Linda University Medical Center, 2Division of Cardiology,University of Nebraska, 3Division of Cardiology,Henry Ford Health System

Summary

מכשירי סיוע חדרית עורית מנוצלים יותר ויותר בחולים עם אוטם שריר הלב חריף והלם קרדיוגני. כאן, אנו דנים במנגנון הפעולה וההשפעות המודינמיות של מכשירים כאלה. אנו בודקים גם אלגוריתמים ושיטות עבודה מומלצות להשתלות, ניהול וגגמול של מכשירים מורכבים אלה.

Abstract

הלם קרדיוגני מוגדר תת לחץ דם מתמשך, מלווה בראיות של היפו-זלוף איבר קצה. התקני סיוע חדרית עורית (PVADs) משמשים לטיפול בהלם קרדיוגני במאמץ לשפר את המודינמיקה. אימפלה היא כיום PVAD הנפוצה ביותר ומשאבת דם באופן פעיל מהפתח השמאלי לתוך העורקים. PVADs לפרוק את החדר השמאלי, להגדיל את תפוקת הלב ולשפר זלוף כלילית. PVADs ממוקמים בדרך כלל במעבדת צנתור לב תחת הדרכה פלואורוסקופית דרך עורק הירך כאשר אפשרי. במקרים של מחלת עורקים היקפית חמורה, PVADs ניתן להשתיל באמצעות גישה חלופית. במאמר זה, אנו מסכמים את מנגנון הפעולה של PVAD ואת הנתונים התומכים בשימוש שלהם בטיפול בהלם קרדיוגני.

Introduction

הלם קרדיוגני (CS) מוגדר לחץ דם מתמשך (לחץ דם סיסטולי 30 דקות, או הצורך במדכאי vasopressors או inotropes), hypo-perfusion של איבר קצה (תפוקת שתן 2 mmol /L), גודש ריאתי (לחץ טריז נימי ריאתי (PCWP) ≥ 15 מ”מ/שעה) ולהפחית את ביצועי הלב (מדד לב <2.2 Equation 1 )1, 2 עקב הפרעת לב ראשונית. אוטם שריר הלב חריף (AMI) הוא הגורם הנפוץ ביותר של CS3. CS מתרחשת ב 5-10% של AMI מבחינה היסטורית נקשר עם תמותה משמעותית3,4. התקני תמיכה מכניים במחזור הדם (MCS) כגון משאבת בלון תוך אבי העורקים (IABP), התקני סיוע חדרית עורית (PVAD), חמצון קרום חוץ גופי (ECMO) ופרזדור שמאלי עורי למכשירים אבי העורקים משמשים לעתים קרובות בחולים עם CS5. שימוש שגרתי של IABP לא הראה שיפור בתוצאות קליניות או הישרדות ב- AMI-CS1. בהתחשב בתוצאות הגרועות הקשורות ל- AMI-CS, הקשיים בביצוע ניסויים ב- AMI-CS, והתוצאות השליליות של שימוש ב- IABP ב- AMI-CS, רופאים מחפשים יותר ויותר צורות אחרות של MCS.

PVADs מנוצלים יותר ויותר בחולים עם AMI-CS6. במאמר זה, נמקד את הדיון שלנו בעיקר על Impella CP, שהוא PVAD הנפוץ ביותר בשימוש כרגע6. מכשיר זה משתמש במשאבת בורג ארכימדס בזרימה צירית אשר דוחפת באופן פעיל ורציף דם מהפתח השמאלי (LV) לתוך אבי העורקים העולה(איור 1). המכשיר ממוקם בתדירות הגבוהה ביותר במעבדת צנתור הלב תחת הדרכה פלואורוסקופית דרך עורק הירך. לחלופין, זה יכול להיות מושתל באמצעות גישה אקסילרית או transcaval בעת הצורך7,8.

Protocol

פרוטוקול זה הוא סטנדרט הטיפול במוסד שלנו. 1. החדרת PVAD (למשל, אימפלה CP) השג גישה נפוצה לירך מעל החצי התחתון של ראש הירך תחת הדרכה פלואורוסקופית ואולטרסאונד באמצעות מחט מיקרו-ניקוב9,10. מקם את נדן המיקרו-ניקוב וקבל אנגיוגרמה של עורק הירך כדי ל…

Representative Results

טבלה 1 מציגה את הבטיחות והיעילות של השתלת PVAD35,36,37,38,39,40. מיטוב תוצאות PVADPVADs הם התערבות עתירת משאבים הדורשת ניסיון ומומחיות משמעותיים כדי למטב את ה…

Discussion

מזעור הסיכונים והסיבוכים של PVAD (טבלה 2)
היתרונות המודינמיים של PVAD ניתן לנטרל באופן משמעותי אם סיבוכים של גישה גדולה נשא להתרחש, כגון דימום גדול איסכמיה איבר חריף28,29. לכן חיוני למזער את הסיכון והסיבוכים של המכשיר.

על מנת להקטין את סיב…

Declarações

The authors have nothing to disclose.

Acknowledgements

ללא

Materials

4 Fr-018-10 cm Silhouette Stiffened Micropuncture Set Cook G48002 Microvascular access
5 Fr Infiniti Pigtail Catheter Cordis 524-550S pigtail catheter
Impella CP Intra-cardiac Assist Catheter ABIOMED 0048-0003 Impella catheter kit
DOWNLOAD MATERIALS LIST

Referências

  1. Holger, T., et al. Intraaortic Balloon Pump in Cardiogenic Shock Complicating Acute Myocardial Infarction. Circulation. 139 (3), 395-403 (2019).
  2. Hochman, J. S., et al. Early Revascularization in Acute Myocardial Infarction Complicated by Cardiogenic Shock. New England Journal of Medicine. 341 (9), 625-634 (1999).
  3. van Diepen, S., et al. Contemporary Management of Cardiogenic Shock: A Scientific Statement From the American Heart Association. Circulation. 136 (16), 232-268 (2017).
  4. Kolte, D. h. a. v. a. l., et al. Trends in Incidence, Management, and Outcomes of Cardiogenic Shock Complicating ST-Elevation Myocardial Infarction in the United States. Journal of the American Heart Association. 3 (1), 000590 (2014).
  5. Aditya, M., Sunil, R. V. Percutaneous Mechanical Circulatory Support Devices in Cardiogenic Shock. Circulation: Cardiovascular Interventions. 10 (5), 004337 (2017).
  6. Amit, A. P., et al. The Evolving Landscape of Impella Use in the United States Among Patients Undergoing Percutaneous Coronary Intervention With Mechanical Circulatory Support. Circulation. 141 (4), 273-284 (2020).
  7. Kajy, M., et al. Deploying Mechanical Circulatory Support Via the Axillary Artery in Cardiogenic Shock and High-Risk Percutaneous Coronary Intervention. The American Journal of Cardiology. 128, 127-133 (2020).
  8. Afana, M., et al. Transcaval access for the emergency delivery of 5.0 liters per minute mechanical circulatory support in cardiogenic shock. Catheterization and Cardiovascular Interventions. , 29235 (2020).
  9. Sandoval, Y., et al. Contemporary Arterial Access in the Cardiac Catheterization Laboratory. JACC: Cardiovascular Interventions. 10 (22), 2233-2241 (2017).
  10. Seto, A. H., et al. Real-Time Ultrasound Guidance Facilitates Femoral Arterial Access and Reduces Vascular Complications. JACC: Cardiovascular Interventions. 3 (7), 751-758 (2010).
  11. Mignatti, A., Friedmann, P., Slovut, D. P. Targeting the safe zone: A quality improvement project to reduce vascular access complications: Vascular Access Complications Postcardiac Catheterization. Catheterization and Cardiovascular Interventions. 91 (1), 27-32 (2018).
  12. Rihal, C. S., et al. 2015 SCAI/ACC/HFSA/STS Clinical Expert Consensus Statement on the Use of Percutaneous Mechanical Circulatory Support Devices in Cardiovascular Care: Endorsed by the American Heart Assocation, the Cardiological Society of India, and Sociedad Latino Americana de Cardiologia Intervencion; Affirmation of Value by the Canadian Association of Interventional Cardiology-Association Canadienne de Cardiologie d’intervention. Journal of the American College of Cardiology. 65 (19), 7-26 (2015).
  13. Burzotta, F., et al. Impella ventricular support in clinical practice: Collaborative viewpoint from a European expert user group. International Journal of Cardiology. 201, 684-691 (2015).
  14. Basir, M. B., et al. Improved Outcomes Associated with the use of Shock Protocols: Updates from the National Cardiogenic Shock Initiative. Catheterization and Cardiovascular Interventions. 93 (7), 1173-1183 (2019).
  15. Kaki, A., et al. Access and closure management of large bore femoral arterial access. Journal of Interventional Cardiology. 31 (6), 969-977 (2018).
  16. Basir, M. B., et al. Effect of Early Initiation of Mechanical Circulatory Support on Survival in Cardiogenic Shock. The American Journal of Cardiology. 119 (6), 845-851 (2017).
  17. Tehrani, B. N., et al. Standardized Team-Based Care for Cardiogenic Shock. Journal of the American College of Cardiology. 73 (13), 1659-1669 (2019).
  18. Ouweneel, D. M., et al. Percutaneous Mechanical Circulatory Support Versus Intra-Aortic Balloon Pump in Cardiogenic Shock After Acute Myocardial Infarction. Journal of the American College of Cardiology. 69 (3), 278-287 (2017).
  19. Alushi, B., et al. Impella versus IABP in acute myocardial infarction complicated by cardiogenic shock. Open Heart. 6 (1), 000987 (2019).
  20. Ginwalla, M., Tofovic, D. S. Current Status of Inotropes in Heart Failure. Heart Failure Clinics. 14 (4), 601-616 (2018).
  21. O’Neill, W. W., et al. Analysis of outcomes for 15,259 US patients with acute myocardial infarction cardiogenic shock (AMICS) supported with the Impella device. American Heart Journal. 202, 33-38 (2018).
  22. O’neill, W. W., et al. The Current Use of Impella 2.5 in Acute Myocardial Infarction Complicated by Cardiogenic Shock: Results from the USpella Registry. Journal of Interventional Cardiology. 27 (1), 1-11 (2014).
  23. Hernandez, G. A., et al. Trends in Utilization and Outcomes of Pulmonary Artery Catheterization in Heart Failure With and Without Cardiogenic Shock. Journal of Cardiac Failure. 25 (5), 364-371 (2019).
  24. Thayer, K., et al. Pulmonary Artery Catheter Usage and Mortality in Cardiogenic Shock. The Journal of Heart and Lung Transplantation. 39 (4), 54-55 (2020).
  25. Fincke, R., et al. Cardiac power is the strongest hemodynamic correlate of mortality in cardiogenic shock: A report from the SHOCK trial registry. Journal of the American College of Cardiology. 44 (2), 340-348 (2004).
  26. Lim, H. S., Gustafsson, F. Pulmonary artery pulsatility index: physiological basis and clinical application. European Journal of Heart Failure. 22 (1), 32-38 (2020).
  27. Korabathina, R., et al. The pulmonary artery pulsatility index identifies severe right ventricular dysfunction in acute inferior myocardial infarction. Catheterization and Cardiovascular Interventions. 80 (4), 593-600 (2012).
  28. Lauten, A., et al. Percutaneous left-ventricular support with the Impella-2.5-assist device in acute cardiogenic shock: results of the Impella-EUROSHOCK-registry. Circulation. Heart Failure. 6 (1), 23-30 (2013).
  29. Dixon, S. R., et al. A Prospective Feasibility Trial Investigating the Use of the Impella 2.5 System in Patients Undergoing High-Risk Percutaneous Coronary Intervention (The PROTECT I Trial): Initial U.S. Experience. JACC: Cardiovascular Interventions. 2 (2), 91-96 (2009).
  30. Abu-Fadel, M. S., et al. Fluoroscopy vs. Traditional guided femoral arterial access and the use of closure devices: A randomized controlled trial. Catheterization and Cardiovascular Interventions. 74 (4), 533-539 (2009).
  31. Lata, K., Kaki, A., Grines, C., Blank, N., Elder, M., Schreiber, T. Pre-close technique of percutaneous closure for delayed hemostasis of large-bore femoral sheaths. Journal of Interventional Cardiology. 31 (4), 504-510 (2018).
  32. Basir, M. B., et al. Feasibility of early mechanical circulatory support in acute myocardial infarction complicated by cardiogenic shock: The Detroit cardiogenic shock initiative. Catheterization and Cardiovascular Interventions. 91 (3), 454-461 (2018).
  33. Udesen, N. J., et al. Rationale and design of DanGer shock: Danish-German cardiogenic shock trial. American Heart Journal. 214, 60-68 (2019).
  34. Clinical Research. Protected PCI Community Available from: https://www.protectedpci.com/clinical-research/ (2020)
  35. Seyfarth, M., et al. A Randomized Clinical Trial to Evaluate the Safety and Efficacy of a Percutaneous Left Ventricular Assist Device Versus Intra-Aortic Balloon Pumping for Treatment of Cardiogenic Shock Caused by Myocardial Infarction. Journal of the American College of Cardiology. 52 (19), 1584-1588 (2008).
  36. Schrage, B., et al. Impella Support for Acute Myocardial Infarction Complicated by Cardiogenic Shock. Circulation. 139 (10), 1249-1258 (2019).
  37. Casassus, F., et al. The use of Impella 2.5 in severe refractory cardiogenic shock complicating an acute myocardial infarction. Journal of Interventional Cardiology. 28 (1), 41-50 (2015).
  38. Joseph, S. M., Brisco, M. A., Colvin, M., Grady, K. L., Walsh, M. N., Cook, J. L. Women With Cardiogenic Shock Derive Greater Benefit From Early Mechanical Circulatory Support: An Update From the cVAD Registry. Journal of Interventional Cardiology. 29 (3), 248-256 (2016).
  39. Lauten, A., et al. Percutaneous Left-Ventricular Support With the Impella-2.5-Assist Device in Acute Cardiogenic Shock. Circulation: Heart Failure. 6 (1), 23-30 (2013).
  40. Ouweneel, D. M., et al. Impella CP Versus Intra-Aortic Balloon Pump in Acute Myocardial Infarction Complicated by Cardiogenic Shock: The IMPRESS trial. Journal of the American College of Cardiology. , 23127 (2016).
  41. Badiye, A. P., Hernandez, G. A., Novoa, I., Chaparro, S. V. Incidence of Hemolysis in Patients with Cardiogenic Shock Treated with Impella Percutaneous Left Ventricular Assist Device. ASAIO Journal. 62 (1), 11-14 (2016).

Tags

Keywords: Percutaneous Ventricular Assist DeviceAcute Myocardial InfarctionCardiogenic ShockImpella CatheterFemoral Arterial AccessVascular ComplicationsMicropuncture NeedleFluoroscopic GuidanceUltrasound GuidancePigtail CatheterPeripheral Artery DiseaseDilatorsPeel Away SheathHeparinLeft VentricleArchimedes Screw PumpMitral ChordaeMotor CurrentAortic WaveformVentricular Waveform
check_url/pt/62110?article_type=t

Play Video
PDF
DOI
DOWNLOAD MATERIALS LIST
Citar este artigo
Nandkeolyar, S., Velagapudi, P., Basir, M. B., Bharadwaj, A. S. Utilizing Percutaneous Ventricular Assist Devices in Acute Myocardial Infarction Complicated by Cardiogenic Shock. J. Vis. Exp. (172), e62110, doi:10.3791/62110 (2021).
Baixar citação
Reimpressões e Permissões

View Video

✖

To prove you're not a robot, please enter the text in the image below

CAPTCHA Image
Play CAPTCHA Audio
Refresh Image